איך להיגמל מסוכר - איך לשלוט על הדחף למתוק , לפחמימות ולסוכרים

"למה כל פעם אני נשברת" . "למה אני לא מצליחה להגיד לא לעוגיות בישיבה" "נמאס לי להרוס את כל היום בגלל המתוקים בערב"

טוב, הדיבור העצמי ההרסני הזה הוא כל כך שכיח ונפוץ , בקרב כל כך הרבה נשים. "מעגל האשמה המתוקה" אני קוראת לזה.

בדרך כלל אלו גורמים חיצוניים שבעקבותיהם אנו נופלות שוב ושוב למעגל "האשמה המתוקה"

זה מתחיל באיזו ישיבת צוות, או יומולדת לקולגה , יש שולחן עם כיבוד כיד המלך. אנו בדיוק החלטנו להתחיל השבוע לשמור על התזונה ולרדת קצת, אבל הפיתוי גדול מדי וזה מתחיל מעוגיה קטנה , ועד סוף היום זה כבר ממש לא מה שתכננו.

ואז מגיעה האשמה . והדיבור העצמי השלילי . וזה חוזר על עצמו במעגליות .

וזה מאוד מתסכל.

אוקי, הבנתי , אבל מה עושים?

ראשית בואי נבין קצת יותר לעומק את בעיית ההתמכרות , אז דבר ראשון , אני רוצה להרגיע אותך ולומר לך שאת לא מכורה לסוכר! אני מכירה את כל הפרסומים המשווים סוכר לבן להתמכרות לקוקאין , ויש הקוראים לו "הסם הלבן" . כל הטענות האלו נועדו כדי לגרום לך לפחד , לגרום לך להסתכל על מאכלים מסוימים בצורה של שחור ולבן , אסור - מותר. בכדי שתקני מהם ספרים, תכניות, ומוצרים כאלה ואחרים שיעזרו לך 'להיגמל' מסוכר.

האמת היא שסוכר לבן , הוא לא חומר הידוע כממכר (אוי ואוי לנו אם היה כזה, הרי אנו נותנים לתינוקות וילדים קטנים מוצרים עם סוכר, אז הם כולם מכורים?) .

אז למה כל כך קשה לנו להפסיק לאכול מזונות עתירי סוכר? תראי יש גם הרבה מזונות ללא סוכר שאנשים די מכורים אליהם , כגון פיצה, המבורגר, פופקורן, חטיפים מלוחים , וכ'ד. מאכלים אלו עתירים במלח ושומן. והם גם מאוד 'ממכרים' לא פחות מגלידה , שוקולד , עוגות ושתיה מתוקה.

שנית, מה לגבי סוכר הנמצא בפירות ובירקות? האם גם לגביו יש 'סכנת התמכרות'? אז

כפי שהסברנו קודם. אנו לא מתמכרים לסוכר. לא לסוכר לבן מזוקק, ולא לסוכר הנמצא בפירות וירקות.

אוקי, הבנו את הנקודה , סוכר בפני עצמו , כמאכל, לא ממכר.

אבל עוד לא הבנו למה כל כך קשה לנו לעמוד בפני מאכלים עתירי סוכר?

טוב , זה פשוט מאוד, מאכלים אלו הם אולטרה מעובדים . עם רמות גבוהות של שומן + סוכר או שומן + מלח.

ולכן הם מאוד טעימים לנו . חברות המזון דואגות לעשות את המוצרים האלו מאוד מאוד טעימים לחיך כך שנרצה לצרוך אותם שוב , כלומר אין פה התמכרות פיזיולוגית אלא פיתוי פסיכולוגי כי פשוט מאוד ,מאכלים אלו מתוכננים להיות מאוד מאוד טעימים לנו.

מאכלים מלאים מהטבע , לא יכולים להתחרות בטעמים שחברות המזון מהנדסים במעבדות שלהם , עם כל התוספים המלאכותיים (תנסו לקרוא את תוויות המזון של המוצרים המעובדים האלו עם כל המספרים והאותיות הלועזיות) ולכן עוף או המבורגר שנכין בבית , לא יהיה טעים כמו שניצל מעובד או מק צ'יקן של מקדונלדס. גלידה או עוגה ביתית לא תהיה טעימה כמו קנויה וכן הלאה.

כלומר , הבעיה נעוצה בכך שאנו צורכים מזון אולטרה מעובד עתיר קלוריות עם רמות גבוהות של שומן ומלח או שומן וסוכר

מזון זה טעים לנו ואנו משתוקקים לאכול ממנו שוב ושוב. במקום לאכול מזון מלא וטבעי בהכנה ביתית בריאה .

אז מה עושים? אם אני למעשה מכורה לאוכל אולטרה מעובד? איך נגמלים?

יפה, קודם כל , השלב הראשון הוא קבלה והפנמה שיש בעיה. שהאכילה היא חסרת שליטה ופוגעת בנו.

לאחר שהבנו שיש בעיה . השלב השני הוא לקבל החלטה לעשות משהו בנידון. והכוונה היא לקבל החלטה להתחייב

לשינוי שרוצים לעשות. כי אם אני לא מחויבת , ורק אומרת ש'ממחר אני מפסיקה לאכול אוכל קנוי ומועבד ' ולא עומדת בהחלטה שלי, אז הביטחון העצמי שלי יורד ותחושת המסוגלות שלי בעצמי יורדת ואני למעשה מתרחקת מהמטרה שלי.

להגיע לשלב השני צריך בשלות , צריך תמיכה וצריך להבין שברגע שהחלטתי , אני צריכה ללכת עם ההחלטה.

השלב השלישי , לאחר שהחלטנו לקבל החלטה לעשות משהו בנידון , הוא למצוא את התהליך שיעזור לנו להצליח. יש הרבה אנשי מקצוע שמלווים תהליכים כאלו, יש תכניות וגופנים רבים עם ניסיון רב בלסייע לאנשים להיגמל מהרגלים מסוימים ולאמץ הרגלים חדשים (שימי לב , לא להיגמל מסוכר אלא מהרגלים מזיקים).

בשלב השלישי עלי למצוא את התהליך שיעבוד עבורך. איך מוצאים? מתחילים לחפש בגוגל, שואלים מישהי בעבודה? שואלים בפייסבוק, עושים סקר שוק על אילו אפשרויות יש ומה הפלוסים והמינוסים בכל אחת ומה הכי מתאים לך ו...הכי חשוב - בוחרים ומתחילים.

בהצלחה